יום שני, 29 באוקטובר 2012

על פני מים סוערים


יום חמישי
שי, זהר, דיה, אנוש ואני יוצאים היום לרפטינג של יומיים. מתייצבים בבוקר בסוויסה שם כבר מחכה לנו ג'יפ עם קיאק וציוד הראפטינג, מהר מאוד מסתבר לנו שזה רק אנחנו מה שמאוד משמח אותנו. עולים על הג'יפ ונוסעים כשעה וחצי עד לגשר גדול, שם כל הציוד נפרק והצוות המונה 4 אנשים (מדריך, קיאק הצלה + 2 חותרים נוספים) מתחיל לארגן הכל. תחילה למשימה הקשה והיא ניפוח הסירה.

אח"כ מכניסים הכל לתיקים אטומים למים וקושרים הכל בביטחה למרכז הסירה, אנו מקבלים כמה הוראות בטיחות קלות ויוצאים לדרך על נהר City.
הנהר די רגוע, מדי פעם יש אשדים קטנים, אנוש (המתקשר) ישר יצר קשר עם האיש בקיאק ההצלה ומהר מאוד עבר לשבת מאחוריו ומאוד נהנה ביחד איתו. במהלך השיט ראינו הרבה ציפורי מים ואפילו ראינו חמוס על הסלעים וקוף בעצים (מאוד רחוק), לאחר כשעה וחצי של שיט עצרנו לארוחת צהריים, הצוות עמל על האוכל: סלט פסטה עם טונה וסלט כרוב וגזר עם מיונית, בינתיים אנו השתעשנו בפלג מים שזרם ליד – ממש תענוג.




לאחר האוכל המשכנו לעוד כשעתיים של שיט כשמדי פעם האשדים נהיים יותר חזקים והובטח לנו שמחר יהיו הרבה אשדים כאלו. הגענו ללגונה יפה שם חנינו ללילה, בזמן שהצוות מקים את המחנה (אוהלים ושירותים) ומתחיל להכין אוכל (שוב) אנו משחקים בקיאק בתוך הלגונה וגם בחול השחור של הנהר, בשלב מסוים קוראים לנו לבוא לשתות תה ולאכול פופקורן, זה היה רגע השיא מבחינת הילדים!




לאחר שהפופקורן חוסל ביסודיות אנו מתלבשים בבגדים יבשים וחמים, כשהערב יורד הצוות מדליק נרות (כמו גוזניקים) ומגיש ארוחת ערב: מרק עם אטריות, דאל-באט (אלה מה) וסלט. לאחר האוכל אנו די עייפים עוד מהטרק ומהר מאוד נכנסים לאוהלים לשינה.
שירותי שדה בחול


במקביל אצל אפרת וינאי -
למרות כל התוכניות שלי לטייל על שפת האגם ומעט קניות, ינאי מותש מהטרק ובעיקר שמח מאוד מהשקט והאפשרות לבלות עם כל המשחקים שלא ראה כבר די הרבה זמן. אני מחליטה שבהחלט מגיע לו קצת מנוחה וזמן איכות ולכן הוא הבוס – מה שטוב לו בזמן שלנו לבד, טוב גם לי. כך יוצא שאת כל היום אנו מעבירים בחדר תוך כדי משחק שלו בטרקטורים ובמכונית המשטרה החדשה של אנוש ואני מנצלת את הזמן לענות על אימיילים שהצטברו. שנ"צ טוב, גיחה קצרצרה לקנות מיץ תפוחים ועוד קצת מנוחה ואפילו זכינו לביקור נחמד של ספיר ואוהד. בערב ינאי מזמין צ'יפס ואנו נאלצים ללכת כל הדרך עד למסעדה כדי להינות מצ'יפס, veg pakoda (קציצות ירקות), ירקות טריים וספגטי.



ביום שישי אנו מנסים למצוא אופניים מתאימות לטיול קצר אך לאחר אכזבה ינאי מבקש שוב לבלות בחדר במשחקים וחוץ מקפיצה קצרה לוילג' לשלם על מקומות לסעודות עם חב"ד וטיפה עזרה בהכנות – אנו נהנים מיום שקט נוסף במלון... עד שכל החבורה חוזרת מהרפטינג.



יום שישי
כשקמים ב7:00 כבר מחכה לנו קפה, תה ועוגיות, אנו מתארגנים וזמן מה אח"כ מקבלים ארוחת בוקר הכוללת ביצה קשה, פנקייק, תפו"א מעולים (חצי מטוגנים) סלט וטוסטים – לאחר ששבענו אנו לובשים בגדי ים.


בינתיים הצוות מקפלהכול ומכין את הסירה (היום יותר מהר לא צריך לנפח) ואנו יוצאים לדרך, ואכן היום היה יותר רוגש ואנוש כמעט ולא מורשה להיות על קיאק ההצלה אך אנו מפעם לפעם קופצים למים ועושים body ראפטינג. בשלב מסוים מתחבר אילנו נהר נוסף המדיך לוקח אותנו להרגיש שהמים בנהר זה הרבה יותר קרים (מזל שלא שטנו בו כל הזמן) וכעבור שעה וחצי מסתיים הראפטינג,.יוצאים מהמים, אוכלים צוהרים מוקדמים: אורז, פסטה וסלטים והמונית שהזמנו לחזור לפוקרה כבר מחכה לנו, אנו יוצאים עם המונית וכעבור כ3 שעות מגיעים לפוקארה (כשעתיים לפני שבת).

מתארגנים על מקלחות וכביסה והולכים לקבל את השבת ביחד עם חב"ד ולסעוד ארוחת ערב נחמדה וטעימה עם חברה טובה של מטרקים. בבוקר אנו שותים במלון וב10 מתחילה התפילה, לאחריה מתארגנים על אוכל ביחד עם כולם ויושבים לצהרים (היה חמין), אחה"צ המבוגרים וינאי הולכים לנוח ושאר העם משחק עם מטיילים אחרים, במוצ"ש אנו יוצאים למסעדה ההודית הצמחונית בכדי להיפרד מפוקארה ומכמה מטיילים שטיילו איתנו בימים האחרונים. אורזים הכל כי מחר אנו עוזבים את פוקארה ונוסעים לקאטמנדו.


נפרדים מחבורת סוף הטרק ומהמסעדה ההודית בפוקארה

יום ראשון 20.10.12
לוקחים מונית לתחנת האוטובוס של התיירים עולים על האוטובוס שלנו עם עוד כ15 ישראלים אותם אנו כבר מכירים, ומתחילים את הדרך הארוכה לקאטמנדו, הנסיעה סה"כ עברה בסדר גמור יחסית והאוטובוס עצר קרוב מאוד לתאמל (למזלנו אחד החברה זיהה את נק' ההורדה וכך לא עשינו מאיתנו צחוק עם מונית, כמו ששמענו מאחרים...) כך שמהר מאוד הגענו רגלית עם כל תיקנו לבית חב"ד. השבוע יש המשך לחג שהתחיל שבוע שעבר ולכן אין עובדים מקומיים בבית חב"ד וגם חלק גדול מהחניות סגורות, אפרת ואני יוצאים לחפש מלון (המלונות שהיכרנו מלאים) ואנו מתפשרים על משהוא מעופש בקצה התאמל (לא נורא רק ל2 לילות).


שי ואני לוקחים פיקוד על האוכל בבית חב"ד ומכינים לנו את השניצלים ששי הביא ולא הספקנו לאכול עד כה (וישבו כל הזמן הזה בפריזר של המלון בפוקארה), בבית חב"ד בערב יש קונצרט של קערות טיבטיות, מאוד נחמד והילדים מאוד נהנים.





יום שני
קמים מאוחר (ללא שעון מעורר) ויוצאים לאכול ארוחת בוקר בOR2K, מסעדה צימחונית ישראלית וסוף סוף מקבלים קפה טעים בספל גדול, אנו פוגשים שם עוד כמה חברים וממש מסיבת סיום לשי, שבצהרים עולה על מונית לשדה תעופה ומתחיל את דרכו חזרה הביתה.



לאחר שאנו נפרדים משי, אפרת והבנות יוצאות למסע קניות ואני והבנים לחדר, המסע מתארך מעל המצופה (בעקבות החג חלק גדול מהחנויות סגורות ומי שפתוח דבק במחירים מאוד גבוהים) ורק לקראת ערב הקניות מסתיימות. למעשה תכננו ללכת גם למקדש הקופים אך מסתבר שטוב שלא יצאנו מהתאמל כל היום. הבנו שכל העיר מסביב מלאה דם ברחובות בעקבות השחיטה של העיזים שכל משפחה שוחטת לכבוד החג וגם שמענו על כמה תקריות של נשיכות של הקופים שהסתיימו בחיסוני כלבת... בעקבות הבלאגן שהיה אתמול בחב"ד אנו שוב יוצאים ל OR2K אבל גם שם צפוף מאוד ולוקח מלא זמן עד שמגיע האוכל, לקראת 9 אנו גומרים לאכול. מקלחות ומתחילים לארוז הכל לקראת הטיסה מחר.

יום שלישי
שוב יוצאים לאכול ארוחת בוקר בOR2K נפרדים מהאנשים הטובים בבית חב"ד ויוצאים במונית לשדה התעופה, בשדה הכל הלך מהר ואנו יוצאים בול בזמן עם המטוס לבנגקוק.

נוחתים בבנגקוק לוקחים התיקים ועוברים לטיסה לקו-סאמוי (רצו לשלוח לנו את התיים ישירות לאי אך גם ככה לא היינו בטוחים שעם שדה תעופה כזה מצ'וקמק התיקים בכלל יגיעו). בינתיים אוכלים סנדויצים שהבאנו מנפאל, הטיסה לקו-סאמוי יוצאת בזמן וכעבור שעה אנו נוחתים באי בשדה תעופה מעניין. את הדרך מהמטוס עשינו במעין מכונית אבל ללא הגה ממש (הכלאה בין סירה לקטר).

לוקחים הסעה למלון, מתארגנים בדירה הגדולה שלנו (יש חדר לנו חדר לילדים וסלון) גשם חזק יורד בחוץ ודי חם והצפרדעים לא מפסיקות לקרקר,כבר די מאוחר ואנו הולכים לישון נראה מה נעשה כבר מחר לילה טוב נפאל.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה