יום רביעי 27.6.12
האוטובוס עצר בעיר Hoi An ליד החברה
של האוטובוסים ואנו עפופי שינה ירדנו ממנו, מיד קפצו עלינו כול מיני נודניקים (כמו
מוניות וסוכני מלונות למניהם) נפנפו את כולם ולאחר בירור קצר הסתבר שאנו ממש במרכז
העיר, כדי להתאושש טיפה נכנסו לבית קפה סמוך לשוקו חם / קר ובאגטים שלנו.
מאיר ואני יוצאים לסירוגין לחפש מלון, לאחר לא מעט חיפושים נמצא מלון לבסוף
מתאים (כמובן שבדיוק מול המקום בו ירדנו...), חדר לא גדול עם 2 מיטות זוגיות, מקרר
וגם בריכה קטנה בקומת הכניסה (תמורת 20$). התאוששות די ארוכה בחדר מול ערוץ סרטים
מצויירים, נסיון ואפילו הצלחה בעידכון האתר (נורא מוזר. כבר הרבה זמן – אנו יכולים לעדכן אך אין אפשרות להיכנס לאתר
ולראות?!).
אשרת השהיה שלנו בויאטנם אמורה לפוג בעוד שבוע ואנו מבנים שצריך להאריך
אותה, במלון אומרים לנו שתמורת 30$ לאדם נוכל לקבל הארכה לשבועיים והדרכונים יהיו
מוכנים כבר מחר, נשמע קצת הרבה כסף אבל ההבטחה לקבל את הדרכונים מחר משכנעת אותנו.
אחרי זה יוצאים לתור את העיר.
כמה דקות הליכה, חוצים גשר יפה מעל הנהר ואנו כבר בעיר העתיקה של הוי
אן. המון סמטאות צרות וצרות עוד הרבה יותר, רחובות יפים – נטולי מכוניות! (בערב גם
לטוסטוסים הכניסה אסורה) ומלא סייקלו (אופניים עם מושב גדול מלפנים להסעת נוסעים)
המנסים לשכנע לקחת איתם טיול בעיר. עוצרים על שפת הנהר להפסקת שתיה קרה ולהיסתכל
על כל הסירות – דייגים ומעבורות קטנות.
 |
| אחת מהמנורות שעל הגשר |
ממשיכים לשוטט ורואים אנשים דוחפים /
גוררים עם טוסטוס עגלות ומתחילים לארגן שוק לילה באחד הרחובות. הסימטאות מובילות
אותנו ממש בין הבתים, לרובם חצרות פנימיים, ואפשר ממש לראות את החיים בפנים. חלק
גדול מהבתים ישנים ויפים מאוד, מקדשים פזורים ביניהם. כך ממשיכים בטיול נעים עד
שמגיעים למסעדה המומלצת מאתר happy cow. אכן ארוחה טעימה ביותר
עם המון מנות חדשות ומעניינות וכולן לא חריפות כפי שהבטיח בעל הבית, מקנחים
בשייקים טעימים וחוזרים למלון.
 |
| בדרך אך השוק |
יום חמישי
השכמה טבעית ויציאה רגלית לכיוון המזח. משא ומתן קצר על מחיר הבאגטים,
הצטיידות ועולים, ביחד עם כל האופניים והטוסטוסים, על המעבורת אל האי Cam Kim.
 |
| מצטופפים על המעבורת - אנחנו והטוסטוסים |
מסופר שבאי
גרים ועובדים הרבה אומני עץ, אנו מצאו רק כמה נגריות על שפת הנהר שבונות סירות ולא
ממש גילופים אומנותיים אך הטיול הבכפר היה מקסים. רחובות צרים, רק מעט טוסטוסים
ואופניים והרבה שדות חקלאיים בעיקר תירס ואורז.
 |
| טוסטוס גלידה |
 |
| ינאי והג'ק פרוט |
והכיף האמיתי – שקט ושלווה, אנו
התיירים היחידים באזור (לפחות כרגע) ואף אחד לא רודף אחרינו ומציק לנו שאולי נקנה
או אולי נרכב או אולי רק נראה את המלון שלו... לפתע אנו שומעים מוזיקה חזקה,
מתקרבים למקום ורואים איזה גן משחקים קטן ולידו אוהל צבעוני שבו יש חתונה (כבר בסיור באזור
דאלאת למדנו שאת החתונות עורכים כאן בצהרי היום) הילדים ישר קפצו על המתקנים (הרוב
היו בשמש והם עשויים ברזל כך שלא היו יותר מדי אפשריות – מגלשה גבוה וכמה נדנדות)
לאחר שהעם נהנה בגן משחקים, לרקע קולות המוזיקה, המשכנו בסיור, עברנו ליד איזה שוק קטן וקנינו ליצי
(לבקשת זהר) ופרי הדרקון (לבקשת אנוש) והמשכנו הלאה.
מצאנו חנות מזכרות קטנה
וקנינו כמה דברים נחמדים וישבנו לפיקניק ליד הנהר (אטרקציה למקומיים – משפחת פלק
אוכלת באגטים באמצע הכפר – אבל עדיין לא הציקו אלא רק גיחכו מרחוק). חזרה אל העיר
שוב עם המעבורת (הפעם גם נוספים המון אפרוחים, שמחליפים את האווזים שירדו באי).
חביבי המעבורת מקבלים הזדמנות לאחוז בהגה המעבורת וממש להשיט אותה (כולל סיבובים) ואת
השיער של דוגמניות הבית בודקות מקומיות (דרך אגב בדרך חזור שילמו רק חצי מחיר 2000
דונג לאדם – כנראה זה המחיר הנכון).
 |
| פרי הדרקון - גם יפה וגם טעים |
חוזרים אחר הצהרים למלון ואכן הדרכונים מחכים לנו כמו שהובטח, קצת
נחים בחדר מול סרטים מצוירים ולפנות ערב יוצאים לכיוון מסעדה צימחונית נוספת
שאמורה להיות ליד שוק הלילה שראינו אותו בהקמה ביום הקודם והבנות מאוד רצו לרכוש
שם כמה דברים. כשאנו מגעים לאזור ומתחילים לברר על הכתובת של המסעדה כולם אומרים
לנו שזה בהנוי (עיר הבירה), מחליטים לנסות להגיע למסעדה אחרת שראינו בדרך אתמול
אבל אנו לא זוכרים בדיוק באיזה סימטה היא היתה, לאחר זמן מה אנו מוצאים את המסעדה,
הפעם היא יותר עממית מקבלים מנת אורז ועוד צלחת עם ירקות שונים וטופו בצורות
שונות, לאר האוכל הבנות מתעקשות שנלך בכל זאת לשוק הלילה ואנו מתחילים במשא ומתן
מפרך, שמנו לב שככל שמתקדמים לתוך הרחוב (מתרחקים מהנהר) המחירים הראשונים מתחילים
מיותר נמוך (לרוב הדוכנים יש את אותה
סחורה – כך שאין בעיה להשוות) יצאנו בעוד קצת שלל כולל תמונות קטנות.
 |
| מגלף חותמות עץ |
 |
| מראה טיפוסי של הוי-אן |
אתמול בערב ליד המסעדה ראינו מלון נוסף עם בריכה עם חדרים הרבה יותר
גדולים אבל הם יהיו פנויים רק מיום שישי ולכן החלטנו שאנו עוברים אליו מחר בבוקר.
יום שישי
אורזים הכל (החדר היה קטן אז לא פרקנו הרבה) נפרדים מהמלון והולכים עם
משאנו וטפנו למלון החדש, כמובן שאנו מגיעים לשם הם מתחילים לעקם את האף ומספרים
סיפורים אבל אפרת יום קודם הכריחה אותם לכתוב במחברת שאנו מגיעים ולבסוף הם אמרו
שיהיה בסדר, בנתיים אנו יושבים בכניסה למלון, יש שם 2 עמדות מחשב אז הילדים קצת
מעוסקים, אני שוכר אופנים מהמלון (1$ ליום) כדי לעשות כמה סידורים, אפרת מציעה שאני
אקח את ינאי שקצת משועמם על הסבל, אבל כעבור 100 מטר הוא מכניס את הרגל שלו לגלגל
והעור שלו בקרסול מתקלף יפה, אני מחזיר אותו למלון ואחד העובדים מוציא פלסטר מתאים
לשים לו על הקרסול ובנתיים אני מדווש להוציא כסף מהבנק ולברר על נסיעה ליום ראשון
לעיר הבאה Hue, כשאני חוזר החדר לא מוכן עדין וינאי די
מסכן, בסוף לאחר שעה של המתנה מודיעים לנו שהחדר מוכן, אנו מעלים הכל לחדר ומיד
יוצאים. המטרה היום להגיע לכפר Thanh Haהסמוך שבו יש ריכוז של קדרים, אנו יוצאים לכביש
לחפש מונית ודוקא כשרוצים אותן הן לא מגיעות, לאחר 10 דקות מגיעה מונית ואנו עולים
איתה לנסיעה קצרה לכפר.
בכניסה לכפר משלמים קצת כסף (אח"כ נבין למה) והמונית עוצרת בחנות
הראשונה, שם יש אישה דוברת אנגלית סבירה שמתחילה להסביר לנו על הכפר ובעיקר על
החנות שלה, אח"כ היא מראה לנו איך סבתא שלה בת 86 עובדת על האובניים ואח שלה
מסובב עם הרגל את האובניים, לאחר כמה כדים יפים שהסבתא עושה כולם מוזמנים להתנסות
(בהדרכתה של הסבתא).
אנו קצת מאוכזבים מהמיסחור של המקום ומחליטים להתקדם הלאה,
כעבור 100 מטר הסיפור חוזר על עצמו אבל הילדים מאוד מרוצים ונהנים מהעבודות שלהם,
במקום יש גם חנות מאוד יפה ולאחר לבטים רבים אנו יוצאים משם עם סט מדהים לתה (שאם
יגיע שלם לארץ יקשט את ביתנו) + כמה משרוקיות.
 |
| היצרות החדשות מבית פלק |
ממשכים עוד קצת בכפר ומכל בית
מזמינים אותנו להכנס ולראות את העובדות, בבית אחד מזמנים אותנו לקבל מתנה תמורת
הכרטיסים שלנו (עכשיו הבנו למה צריך לשלם) הילדים בוחרים עוד משרוקיות, בדרך חזרה
אנו עוצרים בקיוסק וקונים שתיה קלה, בקיוסק יש טלויזיה גדולה שרואים שם טום וג'ירי
והילדים חושבים שהם בקולנע (לאחר שקבלו גם בגאט). חוזרים לחנות הראשונה שאמר לנו
שהיא תזמין לנו מונית חזרה ומכיוון שלא כל כך נעים אנו קונים שם עוד קערה קטנה עם
תחתית.
 |
| סינמה קיוסק |
חוזרים עם המונית למלון, הילדים נשארים בחדר לצפות בסרט במחשב (המחובר
לפלזמה גדולה) ואפרת ואני מנסים לסגור ארוחת ערב וסעודה שלישית (פנקיקים ושיקים)
אצל המסעדה בה אכלנו ביום רביעי, נראה שהם די הבינו הם כתבו באיזה שעה נגיע ואיזה
מנות אנו מזמנים שילמנו ונראה מה יהיה. משם אנו מדוושים (יותר נכון אני מדווש ואפרת
על הסבל) לכיוון השוק צריך קצת ירקות ופירות לשבת וכפכפים לינאי כי הוא לא יכול
לנעול סנדלים במצבו, חוזרים לחדר, הילדים בדיוק סימו את הסרט, אני יורד איתם לבריכה
ואפרת מכינה בזריזות את האוכל לשבת בצהרים.
לאחר שהדלקנו נרות והתפללנו אנו מקדשים ומברכים המוציא בחדר ומשם
עוברים למסעדה, ובאמת הכול מתקתק כמו שצריך אנו לא אומרים כלום ומקבלים בדיוק את
מה שהזמנו, היתה ארוחה מעולה. בסיום אנו יוצאים לסיבוב קצר בעיר הנחמדה הזו כדי
להוריד את אוכל.
מנסים לקום מאוחר אבל זה לא ממש הולך, העם רוצה לבריכה ובמקביל אנו
עושים אמבטית סבון במקלחת השווה שלנו לרגל של ינאי (הוא מאוד רצה לעשות אחרי
שספרתי לו שכך סבתא מיכל היתה עושה לי כשהיתי ילד קטן), בצהרים הבנות מצטרפות אלי
לסיור קצר, אנו נכנסים לבית עתיק מסורתי עם באר מאוד יפה בכניסה ואח"כ
משוטטים עוד קצת בין הסמטאות היפות, חוזרים לחדר לארוחת צהרים שלנו, אח"כ
הילדים יורדים לבריכה ואנו מנמנים בחדר, וכמו שהבטחנו חוזרים לסעודה שלישית למסעדה, שוב הכל תקתק כמו שצריך והפנקיקים עם הבננות והשיקים היו ממש
מעולים.
במוצ"ש אפרת אני וינאי יוצאים לסבב קניות נוסף, השאר נשארים בחדר
לעוד סרט בפלזמה, כשאנו חוזרים עם רכשנו הילדים הפתיעו אותנו בכך שהם היו מקולחים
מצוחצחי שיניים ובמיטות (עוד 10 דקות והם היו גם ישנים), אנו אורזים הכול כי מחר
כבר ב 7 בבוקר באים לאסוף אותנו לאוטובוס לתחנתנו הבאה Hue.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה