ים כחול ופארק מים

יום חמישי  21.6.12

דרך המלון הזמנו כרטיסי אוטובוס לNha Trang נאמר לנו שהאוטובוס יוצא ב9:00 כך שתכננו להיות מאורגנים לאיסוף מהמלון ב8:30, בעשרה לשמונה דופקים על הדלת ומודיעים לנו שעוד 10 דקות לוקחים אותנו מהמלון, נכנסנו לארגון זריז של כל הדברים ועלינו ללובי כמובן שעד רבע לתשע אף אחד לא הגיע. אבל בסופו של דבר הגענו לתחנה המרכזית והאוטבוס יצא ממש בזמן, הנסיעה לנה-טראנג עוברת בכביש צר ומפותל היורד מההר, חלק מהנוסעים לא הפסיקו להקיא וכל הזמן חיפשו עוד שקיות, למזלנו לא היה ריח נוראי וגם ילדנו לא הקיאו.

הפסקה בנסיעה

כעבור כ5 שעות הגענו לתחנה המרכזית של נה-טראנג משם לקחנו מונית למלון שהומלץ בלונלי-פלאנט אבל ראינו שמסביב יש עוד מלא מלונות, אני יצאתי לסיבוב מלונות ביחד עם דיה הסיבוב היה ארוך מאוד (כמעט שעתיים) בינתיים שאר העם התישב עם התיקים בכניסה למלון הראשון, בסוף הוחלט על מלון קרוב שהיה נקי מאוד ועם 3 מיטות זוגיות בחדר כולל מקרר קטן היה קצת יקר (20$) אבל ידענו שיש לנו להעביר שבת אז החלטנו לא להצטופף מדי.

ומחכים ...

אכלנו קצת באגטים ואחרי הצהרים חצינו את הכביש (לא פשוט אבל אנו כבר מתורגלים לתמרן בין הטוסטוסים למכוניות – העיקרון פשוט! מתחילים לחצות ברגע שלידך פנוי ואז מתקדמים לאט לאט והטוסטוסים והאופניים בעצם נוסעים סביבך. עם המכוניות לא מסתבכים ומחכים בסבלנות שיעברו...) והגענו לחוף הים. העם ישר התלהב מאוד מהים השקט ואפילו ינאי כבר שכח שפעם הוא פחד מהגלים, כולם מאוד נהנו כולל עוד איזה "מיליון" מקומיים שהיו בחוף ועוד כמה אלפי רוסים! (אדומים ובוערים מהשמש) בכלל כל העיר מלאה רוסים, הכול כתוב ברוסית וגם אלינו פונים ברוסית (הויאטנמים וגם הרוסים עצמם, בגלל זה גם מחירי המלונות עולים בעונה זו בהתאם).

חזרנו למלון מלאי חול ישר למקלחות (עכשיו החדר כבר פחות נקי) ויצאנו לאכול במסעדה צימחונית (הראשונה מתוך 4 שאכלנו בעיר הזאת) למעשה זו ממש מסעדה עממית שבוחרים לבד את האוכל ומקבלים אותו עם אורז (לא היה אגרול אבל אף אחד לא יצא רעב וגם יצאנו די בזול 4.5$ לכול המשפחה), חזרנו במונית למלון, דיה ואני קפצנו לסופר מערבי קרוב והצטידנו בקורנפלקסים חלב ואפילו מצאנו נוטלה – איזה שדרוג!

יום שישי

מכיוון שהHigh light של נה-טראנג זה הלונה פארק החלטנו להקדיש לו את יום שני (בהנחה שיהיו פחות אנשים מאשר בסופ"ש) אז יצאנו היום לטיול  עצמאי בעיר, לקחנו מונית (אחרי שצעדנו רבות, נטפנו מזיעה ועדיין לא מצאנו את האוטובוס המקומי) למגדלי Po Nagar Cham שם היה די חם אבל העם נהנה לחקור את המגדלים

תצפית מלמעלה

משם עוד מונית לפגודת Long Son כשהגענו הפגודה היתה סגורה (שנ"צ של הנזירים), זהר החליטה לנסות לשתות חלב קוקוס בקיוסק ליד הפגודה (כמובן שאף אחד לא שתה את המיץ – אבל טוב לנסות),

בודהה נחה באמצע הדרך

מעל הפגודה יש בודהה לבנה ענקית, בדרך למעלה דיה ספרה קרוב ל200 מדרגות אבל כולם טיפסו בלי בעיה (וגם ירדו), משם לקחנו מונית למסעדה נוספת באזור השוק אכלנו שם צוהרים בכדי לראות באם אפשר להזמין גם ארוחה לשבת בצהרים אבל היה כל כך חם שם וגם רחוק מהמלון שהעם החליט שנוכל בחדר (ניסינו להזמין מהם 2 מנות אגרול טייק אווי לשבת אבל למרות הכל הם הביאו לנו 2 אגרולים בודדים +2 נוספים תשורה מהסבתא המבשלת עבור הילדים הנחמדים - על צלחת לאכול במקום, לא נורא – היה טעים). יצאנו לשוק הקרוב לקניות לשבת ואח"כ לקחנו Take A Way ממסעדה נוספת בסביבה בכדי לשדרג את האוכל לשבת (באמת היה שידרוג רציני לאורז של אפרת), כשחזרנו למלון כבר היה די מאוחר אני לקחתי את העם שוב לים ואפרת בישלה אוכל לשבת (מרק ירקות ואטריות אורז לערב ואורז לבוקר), כשחזרנו התקלחנו והכנסנו את השבת, למרק היה טעם מוזר (כמו חלודה) ובסוף הבנו שהטעם הגיע מהמים (הרחנו ריח מוזר בזמן המקלחות...), לפחות הירקות היו בסדר, כולם היו עיפים מהיום העמוס ולכן נרדמו מוקדם.

בשבת בבוקר יצאנו לים לפני השעות החמות אח"כ שיחקנו קצת טאקי בחדר (אפרת הביסה בגדול). ארוחת צהרים מעולה עם דברים חדשים שלא טעמנו אף פעם (טופו בסגנון שווארמה, מעין צ'יפס דקיק, בצק מתקתק מטוגן ועוד) ואחרי הצהרים שוב יצאנו לים עד הערב, בצאת השבת אנו מזמינים טיול בסירה ליום ראשון, ומכיוון שלא נגענו בלחם השבת (היה מספיק אוכל טוב אחר) אז אפרת הכינה שקשוקה שיהיה במה לטבול את הלחם לארוחת ערב מעולה.

יום ראשון

היום יוצאים לטיול בסירה באזור, הזמנו את הטיול במוצ"ש מאחת מסוכניות הטיולים הרבות בעיר, באו לקחת אותנו מהמלון ברכב לנמל, שם כבר ראינו את ההמולה של הסיורים – יש עשרות סירות  שיוצאות פחות או יותר לאותו מסלול, עלינו על הסירה שלנו ומהר מאוד הבנו שאנו לא נהיה לבד (בלשון המעטה) הסירה היתה דחוסה בעוד 60 איש רובם ויאטנמים בחופש (כאן החופש הגדול מתחיל מיוני עד אמצע אוגוסט) אבל היו גם 2 תיירות מסין ועוד תייר שלא ברור מאיפה הוא. המדריך על הסירה הסביר את המסלול פעם בויטנאמית ופעם באנגלית, יחסית היתה לו אנגלית סבירה והיה ניתן להבין אותו.

כיסאות מוזיקליים - מי שזז מאבד את מקום הישיבה

התחנה הראשונה שלנו היתה באי שלמעשה מה שיש לראות שם זה אקוריום, הגענו עם עוד כ10 סירות לשם ולא היה מקום על המזח של האי לכן כל סירה נקשרה לשניה וכדי להגיע למזח הינו צריכים לעבור דרך 3 סירות, בהתחלה די חששנו מהמעברים האלו אבל די מהר התרגלנו להם, האקוריום כולל מבנה שנראה כמו ספינת פירטים ישנה ומוזנחת, נכנסנו ביחד עם המוני התירים והיה די חם ומחניק אבל היו שם דגים מאוד יפים, ראינו דגי ענק וצבי ים ענקיים וכרישים קטנים נחשי מים ועוד כול מיני חיות מים מעניינות מאוד (אבל בתנאים לא משהו)

במרכז הספינה היה אקוריום עם דגי שונית (צבעוניים ויפים), מסיפון הסירה ראינו בריכה גדולה ואנשים זורקים אוכל לדגים ענקיים, ירדנו למטה ואכן היו שם מלא דגים ענקיים שרבו על האוכל שהאנשים זרקו להם, באותה בריכה גדולה היו גם צבי מים ענקיים, אפרת רצתה לראות את הצבים מקרוב יותר ולכן היא ירדה כמה מדרגות אל המים והכניסה את ידה למזלה היא היתה מספיק זריזה כי בדיוק צב ענק התכוון לנגוס לה את היד, הזמן באקוריום היה מוקצב מראש ולכן קצת הזרזנו, בסוף החלפנו לבגדי ים וחזרנו לסירה.

רואים את הצב הטורף במים?

התחנה השניה היתה שנירקול, שטנו כחצי שעה עד שהגענו למעין מזח צף (אולי יותר נכון לומר רפסודה), תרגולת רגילה של ירידה מהסירה (דרך סירות נוספות) קיבלנו מסכות וחליפות הצהלה וירדנו למיםהעמוקים, מסתבר שהשונית היא די רחוקה דיה ינאי ואני שחינו לשם ראשונים (היה די קשה לסחוב את ינאי) אח"כ הצטרפו אלינו השאר, ראינו קצת אבנים עם דגים וינאי רצה כבר לחזור, אפרת אומרת שהם ראו גם כול מיני סוגים של נחשי מים קטנים וקיפודי ים שהתחבאו בין הסלעים, חזרנו למזח ואכלנו בגאטים עם ממרחים שונים.

סירת דייגים שהוסבה לתיירים עם ריצפה שקופה במרכז

התחנה השלישית היתה כפר דייגים שלמעשה זה כפר צף במים וליד כול בית יש כלובים (רשתות) ששם הדגים גדלים, עצרו לנו ליד איזה בית הסתובבנו קצת בין הכלובים ראינו כלוב עם נחשי מים כלוב עם סרטני ענק ועוד כול מיני דגים מוזרים, בינתיים התחילו להתארגן על ארוחת צהרים בסירה והמדריך המליץ לנו לאכול בצד על המזח 

מראש הודענו שלא נאכל כלום מלבד פירות -  להפתעתינו קיבלנו 3 צלחות עמוסות בפירות כולל בקבוקי מים קרים והיתה ארוחה מעולה (כל השאר סעדו את ליבם במיטב פירות ים, סרטנים ועוד המון אוכל).

הארוחה שלנו...

הארוחה שלהם

 לאחר הארוחה עלינו חזרה והתחיל החלק האומנותי של השיט, הצוות הקים מערכת תופים ישנה וחלודה וגיטרה חשמלית והמדריך פצח בשירה, לאחר כמה שירים ויאטנמים הוא אמר שעכשיו הוא ישיר שיר לכל ארץ ( הוא מכיר שיר לכל אחדרק לא מבטיח שהוא מבין מה הוא שר) ראשונה התחיל עם הסיניות וכנראה שר איזה שיר אהבה, אח"כ הוא הזמין אותי ובלחץ העם עליתי לבמה לידו התזמורת החלה לנגן ואני מסתכל על אפרת לראות עם היא מזהה את השיר כי אני לא, אח"כ הוא התחיל גם לשיר ופתאום נפל לי האסימון שהוא מנסה לשיר "הבה נגילה" רק זה היה נשמע כמו "אבא ניג'ילה" מיד הצטרפנו אליו לשירה קצרה ומאוד משעשעת (אין הרבה מלים בשיר הזה).

לאחר החלק האומנותי המשכנו עוד קצת לשוט ואז פתחו בר צף מה שאמר שעל מזרון במים יש משקה אלכוהולי כל שהוא ומי שרוצה נכנס למים על אבוב, מה שהיה נחמד זה שכדי להיכנס למים היה אפשר לקפוץ מהסיפון, כול הילדים נהנו לקפוץ ובעידודם אני קפצתי גם מהסיפון העליון. היה כיף אך קצר מידי!

התחנה הרביעית היתה חוף ים, למעשה כבר די נמאס לנו מים אז בעיקר ישבנו בחוץ בצל ושתינו משקאות קלים,

לאחר זמן מה עלינו חזרה לסירה והפלגנו חזרה לנמל, כשיצאנו מהסירה למזח נפל לאנוש כפכף אחד למים (אחרי שכול היום הוא הסתדר איתם יפה) ומיד נעלם מתחת לסירה, חזרנו למלון להתקלח ולנוח קצת.

מאוחר יותר דיה ואני יצאנו להזמין כרטיסי אוטובוס לילה לHoi An שזו התחנה הבאה שלנו אבל ניצא רק ביום שלישי, אנו מזמינים עכשיו מכיוון שמחר אנו מתכננים לבלות כול היום עד מאוחר בפארק Vinpearl , אח"כ לקחנו מונית לאזור השוק שם קנינו כפכפים חדשים לאנוש (3$) וקצת ירקות למחר והמשכנו למסעדה שממנה לקחנו אוכל לשבת, הארוחה היתה טעימה מאוד (אך די חריפה – לפחות חלקה) ולבסוף קינחנו בשיק פירות. הולכים לישון מוקדם בכדי שיהיה כוח למחר.

יום שני

היום הולכים ללונה פארק!!! הילדים מתארגנים בזריזות בבוקר (טוב יש להם אינטרס הפעם) אוכלים קורןפלקס (שלמעשה ממנו אנו נהנים כל הזמן שלנו בנה-טראנג) ויוצאים לתחנת האוטובוס, הפעם אנו כבר יודעים היכן התחנה, אני הולך לקנות באגטים ובינתיים מפספסים אוטובוס אחד אבל כעבור 10 דקות מגיע אוטובוס נוסף, מחיר הכרטיס הוא ממש מצחיק (4000 דונג לאחד והילדים עוד בחינם), לצערנו הכרטיסן כנראה לא הבין אותנו נכון והוריד אותנו תחנה אחת מוקדם יותר, למרות שראינו שאנו רחוקים מהרכבל הוא התעקש, אז ירדנו (כנראה הוא חשב שאנו שטים לשם במעבורת כי ירדנו ליד המזח), כך שצעדנו על טפנו (הפעם לקחנו לינאי עגלה – היה יעיל) עוד כ 10 דקות בשמש הקופחת (כמובן שהאוטובוס חנה בתחנה הסופית ממש בסמוך...) את כרטיסי הכניסה קנינו במלון שלנו (היה אותו מחיר וכך גם בעלת המלון תרויח משהוא), בכניסה יש בדיקה בתיקים שאין אוכל, את האמת ידענו שאסור להביא אוכל אבל הבנו שלא ממש בודקים, לצערנו בדקו ברצינות רבה! כולל בסל העגלה, אבל לא ויתרנו והסברנו להם שזה עניין דתי והאוכל לילדים לכל היום (אז הם אמרו טוב תקחו רק 4 באגטים אז אמרנו להם ש4 לכל ארוחה זה 12) לבסוף הביאו את האחראית ומה שהפריע לה היה המים אבל מרוב כל ההמולה שנוצרה היא שכחה מהם בסוף , לאחר דיון ארוך ומתיש נכנסנו עם כל מה שהבאנו.

הפארק נמצא על אי המקושר ליבשה בעזרת רכבל, מסתבר שזה הרכבל הארוך בעולם מעל ים, אורכו 2.3ק"מ והוא בגובה של 40-60 מטר מעל פני הים, הנסיעה היתה מרגשת כהכנה לבאות.

בפארק יש 4 אזורים עיקריים: פארק מים מלא מגלשות ובריכות, אקוריום, לונה פארק צנוע וחדר ענק מלא משחקי וידיאו ומכוניות מתנגשות אולמות קולנוע 4 ממדים ועוד. הסברנו לעם שנתחיל בפארק המים (שנסגר מוקדם מכולם), בשעות החמות ניכנס לחדר ובערב נצא ללונה פארק. (על האקוריום ויתרנו די מהר – רק אתמול ראינו אחד).

בפארק המים העם קצת חשש בהתחלה והתחיל בבריכת הגלים הענקית ובמגלשות לילדים הקטנים, אח"כ עברנו למגלשה שגולשים עליה בעזרת אבוב ענקי כול המשפחה ביחד – ממש מגניב, בהתחלה היו קצת חששות אבל בסופו של דבר כולם נהנו וגלשנו שם מספר פעמים, החלק הקשה היה להביא את האבוב הענק למגלשה (מהתחתית יש מנוף שמרים אותו) אח"כ אנוש ודיה תפסו אומץ והתחילו לעלות חופשי על מגלשות, יש מגלשות רגילות ויש שגולשים עם אבובים רגילים, זוגיים ואפילו בשלושה, היתה שם מעין מגלשה מוזרה שגולשים בה על הצד ואז עולים ויורדים בצדדים אבל החלק הראשון היה די מפחיד לאנוש (יותר מאוחר גם אפרת גלשה איתי שם) ועוד כול מיני מגלשות מענינות, החלק הקשה הוא לעלות לתחילת המגלשה מכיוון שהמדרגות הם מרשת ברזל שלא כל כך נעים לדרוך עליה יחפים (בסוף היום כולם הרגישו את כפות הרגלים), 

מתגלשים מהצד, מתחילים באויר - מאיר מדגים

לאחר שמיצינו היטב את פארק המים כבר היה כמעט 15:00 (בכל זאת הינו בשעות החמות בחוץ) החלפנו בגדים וישבנו לאכול בוקר צוהרים (מרוב פעילות הילדים שכחו שהם אכלו רק קצת קורןפלקס בבוקר). למרות שזה כבר החופש הגדול לא היה שום תור במגלשות.

משם עברנו לחדר הסגור, לילדים ממש יצאו העניים מהחורים כשהם ראו את כול משחקי הוידיאו והכל ללא הגבלה, אבל שם כבר היו יותר אנשים ובדרך כלל היה צריך לחכות שמישהוא יגמור לשחק (ולקוות שאף ויאטנמי לא יצליח להישתחל במקומך – או לא יקרא בדיוק לאח שלו שיחליף אותו...)

היו משחקים נחמדים כמו מרוץ רכיבה על סוסים שהסוס ממש זז, משחק שמדמה גלישה בסקי קליעות לסל, הוקי שולחן ועוד ועוד וכמובן האטרקציה המרכזית היא המכוניות המתנגשות. כמו כן היתה שם פינת ילדים קטנה שבה ינאי נהנה מכול הבימבות והסירה שזזה (היו שם גם מיטות קטנות שכמה זאטוטים ישנו עליהם).

בערך ב18:00 החלטנו שכדאי גם לצאת החוצה, התחלנו בסחרחורת (עשינו פעמיים כי לא היה תור) אח"כ על הפילים המעופפים (גם פעמיים), 

הבנים רצו ללכת למתקן בימבות חדש, לצערנו משום מה דוקא שם היה ממש תור והמקומיים ממש יותר גרועים מאיתנו אין להם בעיה לדחוף ולנסות לעקוף, עמדנו כחצי שעה בתור אבל היה שווה כול רגע (הבנות פסלו את הבימבות מהתחלה ולכן הם חזרו לחדר המשחקים), התחלקנו לזוגות אנוש איתי ואפרת עם ינאי, בהתחלה עולים המון למעלה ואז גם ראינו את כול הנוף כולל הרכבל המואר כמו מגדל אייפל וירדנו מסלול ארוך ומפותל חזרה למטה נהנינו מאוד.

הנוף מהדרך למטה - עמודי הרכבל בים

כשחזרנו לבנות מצאנו אותן נכנסות פעם אחר פעם למכוניות המתנגשות (שם כבר לא היה תור) אפרת ואני הלכנו לרכבת הרים הקטנה (ישבנו מקדימה לתמונה אבל לא יצא הרבה), חזרנו למבנה ונכנסנו לצפות בסרט קצר של 4 ממדים (היה בסדר) אח"כ המשכנו כולנו לשחק שם. קצת לפני 21:00 הודענו לעם שמספיק להיום (הרכבל נסגר, חלק מהמתקנים נשארים לטובת מי שגר בכפר הנופש הסמוך) חזרנו ברכבל ותוך כדי נסיעה העם אכל ארוחת ערב הכוללת בגאטים מטוגנים (דהינו לחם מטוגן) שאפרת כבר הכינה אתמול בערב, חזרנו במונית למלון וכולם נפלו שפוכים למיטות. 

ארוחת ערב מאוחרת וטעימה ברכבל חזרה

יום שלישי

הטלפון מצלצל ב6:00 בבוקר ופקידת הקבלה רוצה לדעת האם אנו עוזבים היום (לא ברור למה כבר עכשיו – צ'ק אווט רק ב 11!!!), אפרת עונה לה בנימוס שכן, למזלנו הילדים לא התעוררו אבל השינה שלנו כבר לא היתה טובה, האוטובוס שלנו יוצא רק ב7 בערב קיוינו שיתנו לנו להיות בחדר יותר זמן אבל האחראית לא היתה והסכימו רק עד 12 בצהרים, התארגנו וארזנו הכול (אחרי 5 לילות באותו חדר) השארנו את התיקים הגדולים במלון ויצאנו לפיקניק בטיילת הנחמדה שעל שפת הים (מעבר לכביש).

אח"כ צעדנו לכיוון קניון שאמרו לנו שיש שם משחקיה לילדים, ההליכה היתה קצת ארוכה וחמה, כשהגענו ראינו שיש שם באולינג, הזמנו משחק אחד לכולם (אפילו אנוש וינאי זרקו כמה פעמים  את הכדור) והיה ממש נחמד, אח"כ היתה שם משחקיה קטנה ואנוש וינאי שלא כל כך שיחקו בבאולינג נכנסו לשם (היום כול דבר היה בתשלום – לא כמו אתמול).

ברקע התייר המיסתורי מהשייט של שלשום - עוקבים אחרינו?

נסיונות ראשונים של אנוש

אחר הצהרים אנו עוזבים את הקניון ויוצאים לארוחת ערב מוקדמת במסעדה שראינו ליד הפגודה והבודהה הגדולה ביום שישי, רוב האוכל שמגיע חריף מאוד והילדים לא מרוצים אבל הזמנו שם חביתות וסלט טעים, חזרנו חזרה למלון לקחנו התיקים הצטיידנו בשיקים כדי להפיג את החריפות מהפה ויצאנו לאוטובוס. המקומות באוטובוס מסומנים ואנו קיבלנו את השורה האחרונה למטה (5 מיטות) היה שם מאוד קלסטרופובי אפילו לשבת לא יכלנו רק לשכב, אפרת ביררה והבינה שהשורה בקומה מעלינו גם פנויה, מיד השטלתנו על שתי הקומות, האוטובוס יצא בזמן.

צפוף לפחות כמו שזה נראה

הקרנת הלילה במרתף החלה

לאחר ההתלהבות הראשונית הגדולים ירדו למטה לראות סרט בטאבלט וינאי ראה קצת תומס הקטר ונרדם מהר, החלטנו שכדי לשמור על בטיחות הילדים כל מבוגר ישן עם 2 ילדים בקומה, הילדים נרדמו די מהר לנו היה קצת יותר קשה להרדם והרבה פחות נוח, אבל כנראה בסוף ישנו קצת. הנסיעה בסה"כ עברה בסדר גמור ולמרות העצירות המרובות בהן שמענו שהנהג כנראה מתקן כל מיני דברים – הגענו ממש בזמן בסביבות 6 בבוקר.